בן מזל-טוב ואלעזר, נולד ביום ג' בטבת תשכ"ב (10.12.1961) במרוקו. דוד החל את לימודיו בצרפת. בשנת 1971 הוא עלה לארץ עם משפחתו, שהשתקעה ברמת-גן, ובה המשיך את לימודיו בבית-הספר "אושא" ובבית-הספר "אורה". דוד היה תלמיד טוב והתבלט בלימוד השפות. בשל כשרונו הטבעי למשחק הוא היה הרוח החיה בכל המסיבות והטיולים הכיתתיים. דוד למד שנה נוספת בבית-הספר המקצועי "אורט" במגמת שרטוט, ושם התחדדו נטיותיו האמנותיות. דוד היה גבוה, רזה ושרירי ובעל קואורדינציה נפלאה שהובילה אותו להצטיינות בענפי ספורט שונים. במסגרת קבוצות הנוער של "מכבי רמת-גן", הוא זכה לכמה אותות הצטיינות בכדור-עף, בהדיפת כדור ברזל ובכדורסל. אולם בעיקר הוא הצטיין במערכת יחסיו הנפלאים עם חברים, מורים ומשפחה. דוד ניחן בהומור נפלא ובלתי נדלה, תעוזה נפשית ובחוש צדק מפותח מאוד. אך מעל לכל הוא הקרין שמחת חיים, לא משולחת רסן, כי אם מעודנת ומאופקת.

משלל כישוריו וכשרונותיו העדיף דוד להתמסר כליל למוסיקה. הוא החל ללמוד לתופף בגיל 3 שנים, ו"החיידק" הזה לא עזבו מאז. הוא החליט לנסוע לצרפת ולארצות-הברית להשתלם במוסיקה, שהה שם כשנה, ואף הצטרף כמדריך לקבוצות נוער במחנות קיץ. הוא היה נערץ על הכול, אך את רוב זמנו השקיע בנגינה: ג'אז, רוק ובלוז, ואף הופיע בהרכבים שונים.

כשחזר לארץ, הקימו דוד וחבריו להקה, ניגנו וערכו חזרות, שנכחו בהן חברים וידידים רבים. הבית שקק חיים.

בתקופה הזאת, החל דוד להעלות את מחשבותיו על כתב: עלילה לסיפור אוטוביוגרפי, שהספיק לכתוב את פרקו הראשון בלבד ולערוך את ראשי פרקיו האחרים. מכתביו עולה דמות כובשת בעלת ראייה חדה ועומק רב.

בגלל שירותו הקרב והרגשת "הלא נודע" שאפפה אותו, התעקש דוד להיפרד מחבריו ולערוך מסיבה "טרום צבא", "כי מי יודע מה צופן לו העתיד", כך התבטא.

הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1979, עבר קורס טירונות ושירת כפקיד ביחידה צבאית. הודות לחום ולאיכפתיות, שהרעיף על אנשים, קשר דוד מהר מאוד קשרים עם שאר חברי היחידה. אולם דוד רצה להצטרף ללהקה צבאית, וחיכה בכיליון עיניים לתשובה לבקשת ההעברה שהגיש.

ביום 24.1.1980 נשלח דוד על-ידי מפקדיו ללוות מכלית מים, שנסעה בכביש טובה - מחולה. בדרך התהפכה המכלית, ודוד נפצע פצעים אנושים. חמישה ימים פרפר דוד בין החיים והמוות. ביום י"א בשבט תש"ם (29.1.1980) הוא מת מפצעיו. בן שמונה-עשרה שנים ותשעה-עשר ימים היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, שישה אחים ושתי אחיות.

בעקבות מותו נכתבו שירים, והונצחו בשני אלבומי תקליטים שהפיקה חברה הנקראת על-שמו - "דוד חי הפקות". את המילים והלחנים של שירים אלה כתב אחיו.